הרקדנית

היה הייתה בארץ רחוקה רחוקה רקדנית יפה יפה. מהרגע בו הצליחה לעמוד בכוחות עצמה החלה הרקדנית לרקוד ולא חדלה. היא לא הייתה רוקדת רק בחזרות ובהופעות אלא גם בדרך אליהן – ואפילו בהפסקות האוכל היה אפשר לתפוס אותה מחללת עם הצלחת ביד. הולכי רכיל היו מספרים שהיא רוקדת גם בשנתה ושלא מדובר באיזו מחויבות לאמנות המחול אלא בהפרעה נפשית קשה.

למרות השמועות הזדוניות כל גבר בר-דעת בממלכה התאהב ברקדנית היפה. כל מחזר האמין שהוא יהיה האחד שיצליח לעצור לרגע את המחול הנצחי ולזכות לחסדי אהבתה – אך כולם כאחד זכו למפח נפש. הרקדנית לא חדלה ממחולה, לא עצרה להקשיב לפואמות הנכספות של מחזריה, התעלמה ממתנותיהם הקטנות והגדולות. לא היה בחייה מקום לדבר פרט לריקוד.

הרקדנית לא הייתה רק יפה יפה, אלא גם בלתי מושגת לכל ולכולם, מה שכמובן הפך את מחזריה לנחושים יותר ויותר. כל יום גדל הקהל שעקב אחרי הרקדנית ממקום, ולאורך השנים הצטרפו אליו גם נשים רבות – גם אלו שלא חזרו הביתה שלובות זרוע עם גבר שלמד את מגבלותיו זכו לבידור ולזר פרחים רענן חינם אין כסף.

יום אחד הגיע לארץ הרחוקה הרחוקה תייר מארץ זרה ורחוקה. התייר שמע על יופייה של הארץ הרחוקה ובעיקר על הרקדנית – היהלום שבכתר, הדובדבן שבקצפת, החיוך שבמונה ליזה. לא יצאה שעה קלה מהרגע שנחתו הוא ומזוודותיו במלון והתייר, מגונדר ומבושם, עשה את דרכו לאולם הקונצרטים. זרותו לא הגנה עליו מקסמה של הרקדנית ועדים יודעי דבר מתווכחים עד עצם היום הזה על משך הזמן המדויק בו נאנח התייר בתשוקה בלתי ניתנת להכלה ברגע שעלתה הרקדנית לבמה וביצעה פואטה אן טורנאן מושלם. המפריזים מוכנים להישבע על כך שהאנחה נמשכה שתי דקות שלמות ושבסופה התעלף התייר ממחסור בחמצן, הצנועים מתעקשים שכל הסיפור לא נמשך יותר משלוש-עשרה שניות.

בצאתה של הרקדנית מהאולם חיכה לה התייר עם זר פרחים ושרשרת יהלום, אך הרקדנית לא חדלה לרקוד ולמרות שעקב אחריה כל הדרך לביתה לא הצליח להעניק לה את מתנותיו ולהתוודות בפניה על כיסופי נפשו.

למחרת ארב התייר המאוהב לרקדנית על מפתן ביתה אך כמו אתמול, וכמו מחזרים רבים לפניו, גילה כי בעולמה של הרקדנית אין מקום לדבר פרט לריקוד. הוא עקב אחריה עד לאולם החזרות, שם מצא את עצמו ממתין בחוץ, בינות למחזרים נואשים אחרים ונשים מקומיות שאורבות לבידור ושידוך. מראהו האקזוטי ומחירה האגדי של שרשרת היהלומים שרכש עבור הרקדנית קנו לו מקום של כבוד בקרב הנשים המקומיות – ועל ההצעות שקיבל התייר במהלך אותו יום ראוי לחזור רק בחושך ובלחש. התייר אטם את אוזניו וליבו לחיזוריהן של הנשים ולמחשבות הייאוש שלו עצמו. הוא ידע שעתה, אחרי שפגש בשלמות, לא יוכל לנוח עד שיזכה לאחוז בה.

למזלו של התייר הוא ניחן בשילוב תכונות נדיר שחסר לשאר מחזריה של הרקדנית – כושר המצאה והעדר מוסר. עוד באותו הערב הופיע התייר מחוץ לביתה של הרקדנית – אך במקום יהלומים ופרחים אחז בידו פטיש גדול, באמצעותו ריסק את המדרגה הראשונה המובילה לתוך ביתה.

תכניתו הצליחה ללא דופי – בשובה הביתה באותו הערב כשלה הרקדנית, נפלה ושברה את רגלה. התייר, שארב בקרבת מקום, קפץ במהירות, הרים את הרקדנית בזרועותיו ולקח אותה לבית החולים הקרוב. כבר למחרת התחתנו. הם חיו באושר ועושר במשך שלושה שבועות שלמים, עד ליום בו הוסר הגבס.

(ספטמבר 2007)

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s