אליהו – פרק שביעי

פרק שביעי – בו אני שומע דעה שנייה ומחפש שלישית

מעבדתו התל-אביבית של יהודה גלר הייתה חבורה של עוזרי מחקר ומחשבים משוכללים בחדר קטן וכמעט נטול חלונות. לא היו שם כל מיני עכברים וצינורות ומבחנות כמו שדמיינתי. מה שכן מצאתי שם היה את סופיה, מסטרנטית לביוטכנולוגיה. מהמבט הראשון היא נרשמה אצלי כ"לא מתנצלת". פועלת ומדברת מתוך ידע מלא שהיא בסדר, בשלום עם עצמה ועם העולם. בלי מילות קישור מיותרות, לא כאילו ולא דוגרי. בלי כתפיים שחוחות או מבט מתחמק. לא מתנצלת. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מכתב

שוב הוא לא נרדם, כותב מכתב נוסף לַאהובה שעזבה. לפי חודש, קצת יותר, המעטפות התחילו לחזור חתומות. מאז הכל הפך להרבה יותר קל. הוא לא טורח לסגנן, להצניע, לא מנסה לדייק או להרשים, לא חשוב לו יותר לצאת גבר או רומנטי. ללא מען, ללא קהל, ללא יעד. הכתיבה מתקיימת רק עבור עצמה, משוחררת לחלוטין. להמשיך לקרוא

חיבוק

שוב הוא לא נרדם. העיניים שלו כבר כואבות מרוב הסחות דעת, טלוויזיה ומחשב וספרים. הוא מואס גם בחושך, שולח יד למתג.

התקרה רחוקה מדי, נורת הלהט החשופה מסנוורת מדי, צורבת את עיניו הפקוחות. הוא לא מסיט מבט, משתדל לא למצמץ. מעניש את עצמו על כך שהוא לא מצליח להירדם, על כך שלא מצא אהיל או אישה שתדאג לאחד. להמשיך לקרוא

דורבן

שוב הוא לא נרדם. הוא מוותר וקם, יוצא לחצר שלו, יושב על המדרגות המובילות לכניסה בלילה הירושלמי הקר. הוא חוזר פנימה ומכין לעצמו ספל קפה גדול. אם כבר הוא לא נרדם לפחות הוא יכול להנות מזה. הוא יוצא ומתיישב חזרה על המדרגות, לוגם מהקפה לאט ובזהירות. להמשיך לקרוא

זבן

שוב הוא לא נרדם. הזין שלו עומד, נפוח, כואב מרוב לחץ. אהובות מעטות עשו לו זקפה כזאת, אבל אף-אחת לא מלווה אותו זמן רב כמו האינסומניה, אף-אחת מהן לא השאירה אותו ער לילות רבים כל-כך, אף אחת מהן לא גרמה לו סבל כזה. אינסומניה אהובתי. להמשיך לקרוא

אליהו – פרק שישי

פרק שישי – בו אני תופס טרמפ

היא התרגזה עלי, כמובן. איך יכולתי לעשות כזה דבר בלי להתייעץ, ואני יודע שיש לה לחץ של הגשות, ובלי לשאול אותה על היעד, ועוד כל מיני תלונות אקראיות. הצלחתי לא להתרגז ולא להגיב, חיכיתי עד שתעבור הסערה. אחרי שהפיה סיימה למצוא כל סיבה בעולם למה עשיתי לה את העוול הכי גדול שיש היא הודתה שהיא ממש צריכה חופשה, ושפראג נשמעת סבבה, ואיזה חמוד אני. להמשיך לקרוא

שלוש אגדות לא מסופקות

מגלה הארצות

הוא ממש רצה למצוא את ארץ הזהב האגדית. אחרי הכל זה מה שמגלה ארצות אמור לעשות. לא סתם הולכים ועושים תואר והשתלמות והתמחות. אפשר להישאר במשרה נוחה באחת החברות הגדולות, לצייר מפות, לדייק פרטים על ארצות שכבר התגלו, לשרטט קווי חוף גואים ונסוגים – אבל תמיד אמרו לו שהוא טיפוס חולם. החלום שלו היה למצוא את ארץ הזהב האגדית. להמשיך לקרוא