דו-קרב משולש

הכוס שלו ריקה. הוא היה מבקש למלא אותה אבל הכיס שלו גם ריק. אדם נמדד בכוס כיסו וכעסו, ולו אין אף-אחד מהשלושה. אולי יכול היה לכעוס על הכוס, על ריקנותה הפוחזת, אבל הוא קשור אליה מדי. גם בריקנותה היא כל מה שיש לו בעולם, כרטיס הכניסה שלו, ואם המוזג חסר השם ייקח לו אותה לא יישאר לו דבר. לא יהיה לו יותר צידוק לשבת בתוך הפאב החם במקום יאלץ לחזור לגלותו ברחוב הקר והרטוב. להמשיך לקרוא