תחשוב לפני שאתה חושב

"תחשוב קצת לפני שאתה חושב", זה כל מה שהיה לו להגיד לי. בן אדם עוזב את כל החיים שלו ויוצא למסע רוחני, נוסע ברחבי העולם ומבזבז את כל החסכונות שלו, בסופו של דבר מוצא את עצמו במנזר זן בקומה השבעים ושתיים של גורד-שחקים בטוקיו, וזה מה שהוא מקבל. שאלה אחת להציג לגורו הגדול. שאלה אחת. שאלתי למה אני לא מוצא את האושר. "תחשוב קצת לפני שאתה חושב".

וזהו. ליוו אותי החוצה. איחלו לי הצלחה ושלחו אותי לדרכי. בהתחלה הייתי מבולבל. ידעתי שמורה זן אמור לזעזע את התלמיד להבנה פתאומית של טבע החיים והקיום. לא הזדעזעתי. האמת שפשוט לא הבנתי מה זה אומר לחשוב לפני שאתה חושב?

.

באחד מהמנזרים הראשונים שביקרתי בהם סיפרו לי מעשיית זן יפה שדווקא כן הבנתי:

הנזיר קיוזן ניגש למורה זן ושואל: מהו זן?

המורה משיב: זה כמו לחלץ אדם מתוך באר בעומק מאה מטר בלי להשתמש אפילו בחבל באורך מטר אחד.

קיוזן חושב על זה קצת וחוזר שוב למורה: אז בעצם איך אפשר להוציא את האיש מתוך הבאר?

המורה משיב: טיפש! מי בתוך הבאר?

קיוזן מנחש שהכוונה אליו, אבל מפחד ששוב יקראו לו טיפש, אז הוא יושב על זה עוד כמה חודשים, ובסוף מחליט להסתכן ושואל שוב: ובכל זאת, כיצד אפשר להוציא את האיש מתוך הבאר?

המורה צועק: קיוזן!

קיוזן עונה מייד: למה אתה צועק? אני ממש כאן.

המורה אומר: הנה הוא מחוץ לבאר.

אם תקראו את זה עוד כמה פעמים בטח תבינו לבד אבל אני אחסוך לכם את הזמן ואסביר, כדי שנוכל להתקדם עם המעשייה שלי: הזן מוציא אותנו מהבור שקיים רק בגלל שאנחנו מחפשים איך לצאת ממנו. מספיק להבין שאין בור בשביל שלא יהיה בור ואז גם לא צריך לצאת ממנו יותר. זה זן.

למה אני מספר לכם את כל זה? דבר ראשון זה באמת סיפור יפה ומלא חכמה. דבר שני זה בדיוק מה שאני חיפשתי – מישהו שיוציא אותי מהבור. במקום קיבלתי "תחשוב לפני שאתה חושב".

.

כל אותו לילה לא ישנתי. רק בהיתי בתקרה וניסיתי להבין. איך אפשר לחשוב לפני שחשבת? או שאולי זו אמירת זן כזאת ששוללת את עצמה? ואיך כל זה קשור לאושר שלי שהלך לאיבוד? אולי פשוט לא הבנתי את האנגלית של הגורו הגדול והוא בכלל התכוון להגיד "תשקע לפני שאתה שוקע"? המחשבות שלי רצו במעגלים עד הבוקר, עד שאור השמש והרעש של רחובות טוקיו מילאו כבר את  חדר המלון. נרדמתי עד הצהריים וכשקמתי החלטתי שזה הכל שטויות, ושגם ככה נגמר לי הכסף, והזמנתי כרטיס טיסה חזרה לארץ.

.

פרקתי את כל הדברים בבית של ההורים, ראיתי את מי שצריך לראות, חילקתי מתנות וקיבלתי חיבוקים. אבל המשפט הזה, "תחשוב קצת לפני שאתה חושב", לא עזב אותי. החלטתי להתייעץ עם הבן אדם הכי מואר שאני מכיר – בני מהמכולת. את העובדה שבני מהמכולת הוא הבן אדם הכי מואר שאני מכיר הבנתי רק אחרי שיצאתי למסע שלי. לפני לא תפסתי ממנו יותר מדי. בסך-הכך מוכר במכולת שבקושי סיים שמונה שנות לימוד, וגם בהן, כמו שהוא אומר, "למדתי רק כדורגל". רק אחרי שהתחלתי את כל החיפוש הזה אחרי האושר, הבנתי שבני יודע את הסוד. כל בוקר הוא מגיע באיזה שש, מסדר את העיתונים והלחמים, מוציא את הכיסא שלו החוצה, מתיישב, מדי פעם נכנס לשרת איזה לקוח, סוגר בשמונה, וזהו. אבל מה, כל היום מחייך. כל השנים שלי בשכונה פעם אחת לא ראיתי אותו בלי חיוך על הפנים. בן אדם כזה חייבת לדעת משהו. אחרי שחיפשתי את האושר בכל מקום אחר החלטתי ללכת לשאול את בני.

.

"איפה אתה לא רואים אותך לא שומעים אותך כבר שנה?" אמר וקם מהכיסא ללחוץ לי את היד. סיפרתי לו על הטיול והחיפושים אחר האושר.

"אמא באמת סיפרה לי שהתחרפנת קצת. עזבת עבודה טובה ונסעת לכל מיני בתי כנסת של גויים. השתגעה מדאגה כל הזמן שהסתובבת שם, שתדע לך. אישה טובה. שתזכה לחיים ארוכים. כל הדור שלכם דפוק. לא מבין אתכם עם כל המסעות האלה. אני אפילו לתל-אביב מפחד לנסוע לבקר את הבת. דווקא היא יצאה בסדר. ילדה טובה בלי שטויות בראש. עוד שנתיים תסיים רפואת שיניים. תרוויח יותר כסף ממני. ואולי, אם ירצה, גם נראה נכדים בקרוב. זה נחת." אמר וחיוכו הצליח לכבוש עוד סנטימטר מפניו, כמעט מתחבר לו עם האוזניים.

איבדתי סובלנות, הייתי חייב כבר לקבל את התשובה, אז שאלתי אותו על ה"תחשוב קצת לפני שאתה חושב".

"תחשוב לפני שאתה חושב? זה מה שלמדת שם אצל הגויים? למה לא תחשוב לפי שתחשוב שחשבת?" הוא צחק מהבדיחה של עצמו. "היית יכול להישאר פה ולקרוא אותן שטויות בגרפיטי של הילדים".

עמדתי להיכנע. כניסיון אחרון שאלתי אותו איך הוא כל-כך מאושר כל הזמן.

"מאושר? נראה לך מישהו שחי במדינה הזאת יכול להיות מאושר? מי סיפר לך את השטויות האלה? איפה בתנ"ך כתוב שאלוהים שם אותנו פה שנהייה מאושרים? היה רוצה שיהיה לנו טוב היה משאיר אותנו למעלה בגן-עדן. פה למטה הכל ג'יפט."

התעקשתי, הרגשתי שזה הסיכוי האחרון שלי. עשייתי עוד ניסיון אחרון ושאלתי אותו למה הוא מחייך כל הזמן, אם כל כך רע פה.

"לקוחות אוהבים מכולת שמחה" אמר והרחיב את חיוכו עד שנדמה היה שראשו יחצה לשניים. "אבל אני רואה שאתה צריך איזו עצה טובה. אז קח אחת שסבא שלי, זכרונו לברכה, תמיד היה אומר כשסבתא הייתה בסביבה: גבר, בשביל חיים טובים, צריך אישה עם כתפיים רחבות ושכל קטן, שתעבוד קשה ותדבר מעט" אמר ושוב צחק. "חוץ מזה, לדעתי, אתה חושב יותר מדי. לאף אחד עוד לא יצא מזה שום דבר טוב. חוץ מאולי אינשטיין, וגם הוא מת בסוף."

הוא ניגש למקרר והוציא ממנו ארטיק. "הנה קח," אמר ודחף לי שוקו-בננה ליד. "אם זה לא יעשה אותך מאושר אני באמת כבר לא יודע מה".

(ינואר 2009)

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “תחשוב לפני שאתה חושב

    • אלוןצ'יק בוא תחזור לעבוד אצלינו אבל תחשוב טוב לפני שאתה חושב לחזור….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s