רשימה

הרשימה הרגילה. רשימה על גב מעטפה של דברים שיש לעשות. פירוק לחלקים של מה שנדרש, מה שידרש ברגע שאחזור לארץ. מטלות. שמות קוד שמתרגמים לסידורים קטנים או פרויקטים גדולים. לא רשימה כמו זאת שכריס מרקר מציע בסרטו "ללא שמש".

a list of things that quicken the heart.

איכשהו זה קשה לתרגום, או מזמין תרגום: לא רשימת דברים שיאיצו את פעימות הלב, אלא דווקא רשימה של דברים שמחישים את הלב.

את הרשימה הזאת מצא מרקר ב"ספר הכרית" של סאי שונגון, עלמת חצר יפנית מהמאה ה-11. ספר שגם שימש השראה לסרט של גרינוויי שאני לא אוהב. הספר, אותו לא קראתי, עמוס ברשימות. דברים שמפסידים כשמציירים אותם. דברים שמרוויחים כשמציירים אותם. דברים רחוקים למרות שהם קרובים. דברים קרובים למרות שהם רחוקים.

יש את הרשימה של עמיר לב בשיר "אחכה עד יולי", מה שנראה לי כמבט מלמטה למעלה: מגפים מכנסים חולצות טריקו ושרשרת; שטיח כיסא שולחן מעץ ומנורה; מה שאני צריך לעשות; מה שעוד לא עשיתי.

מה שאני צריך לעשות, מה שעוד לא עשיתי. זה כמעט נשמע רשימת המטלות שהתחלתי ממנה, רק כמעט.

דברים שמחישים את הלב: איפה את?

הנה הלב חש. השאלה הקבועה שהלב אוהב, שכל פעם ששקט לו מדי הוא מעלה אותה מחדש. צמד מילים שלפעמים נשמעות כמו קצב הפעימות עצמן: איפה את. איפה את, איפה את.

חבר הראה לי פעם את ההודעה האחרונה שקיבל מהאישה שלו, הודעה שסיימה קשר ש"התחיל בערב שתיה מטורף ונגמר בערב שתיה מטורף" כמו שהוא תיאר את זה. זה גם היה בערב שתיה. ההודעה הייתה "איפה אתה?".

זה גם קצב פעימות טוב. איפה את איפה אתה איפה את איפה אתה איפה את איפה אתה.

יש שאלה דומה גם באותו השיר של עמיר לב: מותק מה אני אעשה בלעדיך?

רק עכשיו אני מבין שבסוף הקשר עשינו רשימות בדיוק כאלה, מה נעשה ביחד, מה נעשה בנפרד. זה לא עזר להבין שום-דבר. מותק מה אני אעשה בלעדיך, מותק מה אני אעשה איתך.

אולי זה מה שעושים בסוף כל קשר.

איפה את, איפה אתה.

עמיר לב אולי עונה על השאלה בשורה הבאה: ירד גשם וכולם ילכו.

זה כמעט ההמשך האפשרי היחידי. מותק מה אני אעשה בלעדיך; ירד גשם וכולם ילכו.

נדמה ששירה טובה כופה את השורות עליך, מובילה אותך במסילה, או בתלם, שאתה לא יכול לברוח ממנו. כמו הפעימות, כמו הטיק אחרי הטוק, כמו שקשוק הרכבת. אין באמת הבדל בין הצלילים. אין טוק – אנחנו ממציאים אותו לסגור את הטיק. טיקטוק, שיקשוק.

קדנצה?

יש דוגמה טובה יותר מהשיר cheers של ריימונד קארבר:

And last week my wife dropped by
with a can of beef soup
and a carton of tears.
She drank some of my vodka, too, I think,
then left hurriedly in a strange car
with a man I'd never seen before.

אתה פשוט יודע שזה מה שיקרה, זה בלתי נמנע. אם כבר אשתך עוזבת בחיפזון במכונית זרה, אז רק עם גבר שמעולם לא ראית קודם.

איפה את?

רשימה של מקורות השראה אולי. רשימה של אפשרויות אולי. רשימה שקיימת בפני עצמה. קדנצה מדומה אולי. על גב מעטפה, בלובי, במלון, בצרפת, ברקע מוזיקת דאנס חסרת אופי ואיש מכוון גיטרה. בחוץ ההרים מושלגים, השמש נמוכה, האוויר חד, דק.

ואין דבר שיש לעשותו.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s