גיבור מודרני באמת \ קורט וונגוט

נאום זה עונה לשיטות המומלצות על-פי מדריך צבא ארה"ב לגבי הדרך בה יש ללמד. אתה אומר לאנשים מה אתה הולך להגיד להם, אז אתה אומר להם, ואז אתה אומר להם מה אמרת להם.

קודם כל נדון בכבוד, ביחוד בזמן שלום, ואז נעיר על מהפכת המידע – העובדה המדהימה שבני-אדם ממש יכולים לדעת על מה הם מדברים במקרה והם רוצים בכך. משם אני אמליץ לכל גבר ואישה, בכל מקום בעולם, שגיבורם יהיה איגנץ זמלווייס.

אתם יכולים לצחוק על שם כזה לגיבור, אבל יהיה לכם הרבה יותר כבוד כלפיו, אני מבטיח לכם, כשאספר לכם איך ולמה הוא מת.

אחרי שאתאר את איגנץ זמלווייס קצת, אני אשאל אם הוא לא מייצג את השלב הבא בהתפתחות האנושית. אני אסכם שכדאי שכך יהיה הדבר. אם הוא לא מייצג את המקום אליו אנחנו הולכים אז החיים אבודים בשבילנו, וגם עבור המקקים ועבור החרציות.

אני אתן לכם רמז לגביו. הוא הציל את חייהם של נשים וילדים רבים. אם נמשיך בכיוון אליו אנחנו הולכים זה יקרה פחות ופחות. בסדר.

עכשיו אנחנו מגיעים לחלק המרכזי של הנאום, שהוא הרחבה של החלק הראשון. רואים כמה זכיר זה נהייה? לא פלא שיש לנו הצבא הגדול ביותר בעולם. כבוד אמיתי. תמיד רציתי שיהיה לי כבוד. כולכם רוצים שיתנו לכם כבוד גם כן, אני בטוח.

הרבה דיבור על כבוד בעבר עסק בהתנהגות בשדה הקרב. אדם שיש לו כבוד מחזיק את דגל מולדתו גבוה גם כאשר הוא מלא בחורים. ילד מתופף קטן עם כבוד מתופף מתופף ראט-א-טאט ראט-א-טאט-טאט, עד שהראש הקטן שלו מפוצץ מעליו. הרמטכ"ל הוא באמת זה שצריך לדבר אתכם על סוג כזו של כבוד. אני הייתי רק טוראי.

נשק מודרני, כמובן, הפך את סוג הכבוד הזה לאפילו יותר מפחיד ממה שהוא היה פעם. אדם ששולט על טילים וראשי נפץ גרעיניים יכול להתנהג בכזה כבוד שהוא יביא למותם של כולם. כל כדור הארץ יכול להיות כמו ראשו של אותו מתופף אמיץ וקטן שהתגלגל לו לתעלה איפשהו.

לכן אני אגביל את הדיון שלי לכבוד במצבי שלום. במצבי שלום כבוד זה להגיד את האמת לאלו שראויים לשמוע אותה.

הערבון לכך שתגידו את האמת ניתנת על-ידי כך שתתנו את כבודכם. מעולם לא שיקרתי ביודעין על משהו לאחר שנתתי את כבודי. ולכן עכשיו אני נותן את כבודי ואומר לכם שזה דבר יפה שעשיתם בכך שהלכתם ללמוד.

בכבודי, אנחנו אוהבים אתכם וזקוקים לכם. אנחנו אוהבים אתכם פשוט כי אתם בני מיננו. אתם נולדתם. זה מספיק.

אנחנו זקוקים לכם כדי לשרוד כמין, ואתם מחזיקים, או יכולים להחזיק, במידע ממשי, שכאשר הוא מובן ומיושם, יכול להציל את כולנו.

אני נותן את כבודי כגרסת מבוגרים של "נגעתי בכדור הארץ". אנחנו הולכים ומתקרבים לאיגנץ זמלווייס, למקרה שתהיתם מה בשם שמיים קרה לו. רק תהייו סובלנים. רובכם, אם לא כולכם, חשים משכילים בצורה שאינה תואמת את המציאות. זו תחושה שגורה בקרב בני מיננו. אחד מבני האדם המבריקים בכל הזמנים, ג'ורג' ברנרד שו, אמר ביום-הולדתו ה-75 שהוא יודע מספיק בכדי להפך לפקיד משרד בינוני.

הוא היה מקנא בכם עכשיו. הוא היה מקנא בנעורים שלכם, בוודאי. אולי כולכם יודעים מה הוא אמר על הנעורים – שזו בושה שהם מבוזבזים על הצעירים.

אבל ג'ורג' ברנרד שו היה תאב יותר למידע הממשי שיש לכם או שאתם יכולים להשיג על טבע היקום, על זמן וחלל וחומר; על הגוף ועל המוח שלכם; על המשאבים ועל נקודות התורפה של כוכב הלכת שלנו; על איך אנשים שונים מדברים ומרגישים וחיים.

זוהי מהפכת המידע עליה הבטחתי לספר לכם. עד עתה עשינו עבודה רעה מאוד. נראה כאילו מידע כל הזמן מפריע לנו בדרך. בני אדם נאלצו לנחש לגבי הכל מיליון שנים פחות או יותר. הניחושים המרתקים ביותר ולפעמים האיומים ביותר שלנו הם הדמויות המובילות בספרי ההיסטוריה. שאני אנקוב בשמם של שנים? אריסטו והיטלר. אחד נחשן טוב, אחד רע.

להמוני האנושות נטולי המידע הממשי לא הייתה יותר מדי ברירה אלא להאמין לנחשן כזה או אחר. רוסים שלא העריכו יותר מדי את הניחושים של איוון האיום, לדוגמה, זכו כפי הנראה לכך שכובעם ימוסמר לראשם.

בואו נכיר בכך, למרות הכל, שנחשנים משכנעים, אפילו איוון האיום, היום גיבור בברית המועצות, נתנו לנו אומץ להתמודד עם מצבים יוצאי-דופן שאין לנו שום דרך להבין. יבולים כושלים, מלחמות, מגפות, התפרצות הרי-געש, ולדות מתים – הנחשנים נתנו לנו את האשליה שמזל טוב ומזל רע הם דברים מובנים ושאפשר איכשהו להתמודד איתם בצורה תבונית ויעילה.

ללא האשלייה הזו, כולנו היינו נכנעים מזמן. הנחשנים, למען האמת, לא ידעו יותר מהאדם הפשוט, ולפעמים אפילו פחות. הדבר החשוב היה שמישהו סיפק את האשליה שהוא שולט בגורלנו.

נחשנות משכנעת הייתה הגרעין של מנהיגות זמן כה רב שאין זה מפתיע שרוב המנהיגים על-פני כוכב הלכת שלנו, למרות כל המידע שפתאום זמין לנו, רוצים שהניחושים ימשכו.

עכשיו זה התור שלהם לנחש ולנחש ושיקשיבו להם. כמה מהניחושים הקולניים ביותר, הגאים ביותר בבורותם, מתרחשים כיום בעיר הבירה שלנו. המנהיגים שלנו מאסו בכל המידע הממשי שנשפך על האנושות דרך מחקר ולמידה. הם חושבים שלכל הארץ נמאס, ויכול להיות שהם צודקים.

מלחמות מגבירות את הביטחון העתידי שלנו. זה נכון. השקעה ברפואה ובחינוך לעומת זאת לא. זה נכון. דיור ציבורי זו השקעה ציבורית מיותרת. זה נכון. לתת את משאבי הטבע שלנו לטיקונים זו הדרך הנכונה לנהל אותם. זה נכון.

לתעשיות ובעלי-הון מותר לעשות מה שהם רוצים. לשחד, להרוס את הסביבה, לקבוע מחירים, לעבוד על לקוחות, למנוע תחרות ולקבל תספורות במקרה שהם מסתבכים. זה נכון. זה למען היזמות. זה נכון.

העניים עשו משהו לא בסדר, אחרת הם לא היו עניים, והילדים שלהם צריכים לשלם על כך. זה נכון. לא ניתן לצפות מהמדינה שתדאג לאזרחיה. זה נכון. השוק החופשי יעשה זאת. זה נכון. השוק החופשי הוא מערכת צדק אוטומטית. זה נכון.

אם אתם זוכרים עשירית ממה שלמדתם לא תהיו רצויים בבירתנו הנצחית. אני מכיר כמה נערים חכמים בוגרי חטיבה שלא רצויים שם גם כן. זוכרים את הכלכלנים שהזהירו מהגרעון, מהריכוזיות? גם הם לא רצויים שם. הרופאים ששבתו רעב בתקווה להציל את הרפואה הציבורית בישראל? לא רצויים. דוקטור לנגוצקי שכבר שני עשורים מזהיר מהמנהרות? גם הוא לא.

מה התשובה של המנהיגים מול כל אותם מומחים? הם מנחשים אחרת. מה הטעם בהשכלה? הנחשנים הקולניים שונאי המידע עדיין בשלטון. והנחשנים הם כמעט כולם אנשים בעלי השכלה גבוהה, חשבו על זה. הם נאלצו לוותר על ההשכלה שלהם, לזרוק אותה כלאחר יד – לא חשוב כמה השקיעו ברכישתה.

אם הם לא היו משליכים אותה כל אותם ניחושים חסרי המעצורים לא היו יכולים להמשך ולהמשך. בבקשה אל תעשו זאת גם אתם. ואני אתן לכם משהו להאחז בו, כי אם תשתמשו בכל הידע הרב שזמין לכם כאנשים משכילים, אתם הולכים להיות בודדים לחלוטין. המנחשים גוברים עליכם, וכאן אני מנחש, לפחות עשר לאחד.

הדבר שאני נותן לכם להאחז בו הוא דבר דיי עלוב, למען האמת. לא טוב בהרבה מכלום, ואולי אפילו גרוע מכלום. כבר נתתי לכם אותו. זהו הרעיון של גיבור מודרני אמיתי. אלו עצמותיו החשופות של איגנץ זמלווייס. הגיבור שלי הוא איגנץ זמלווייס. אתם ודאי תוהים אם תצטרכו לשמוע אותי אומר את זה בקול עוד פעם. לא, אני לא. זו הפעם האחרונה שתשמעו זאת.

הוא נולד בבודהפשט ב-1818. חייו חפפו את חייו של סבא שלי, ואת חייהם של הסבים של הסבים שלכם, וזה אולי נשמע כמו מזמן, אבל בעצם הוא חי רק אתמול.

הוא הפך להיות רופא מיילד, מה שכבר אמור להפוך אותו לגיבור מודרני. הוא הקדיש את חייו לבריאותם של אמהות ותינוקות. אנו זקוקים לעוד גיבורים כאלו. אין מספיק דאגה לאימהות ותינוקות או זקנים או כל אחד חלש גופנית או כלכלית בימינו, ככל שאנו הופכים מתועשים וצבאיים תחת שלטון הנחשנים

אמרתי לכם כמה כל המידע הזה חדש. הוא כל-כך טרי שכל הרעיון הזה שמחלות נגרמות על-ידי חיידקים הוא רק בן מאה וחמישים שנה.

הבית שאני חי בו זקן פי שניים מכך. אני לא יודע איך הם חיו מספיק זמן לסיים את בנייתו. תאוריית החיידקים היא ממש מהזמן האחרון. כשאבא שלי היה ילד קטן לואי פסטר עוד היה בחיים, ועוד שנוי במחלוקת. עוד היו המון נחשנים רבי כוח שזעמו על כך שאנשים מקשיבים לו ולא להם. כן. איגנץ זמלווייס גם האמין שחיידקים גורמים מחלות. הוא התחיל לעבוד במחלקת יולדות בוינה, ונחרד לגלות שאחת מכל עשר אמהות מתה מקדחת.

אלו היו אנשים עניים, העשירים עוד ילדו את הילדים בבית. זמלוויס צפה בנהלי בית החולים, והתחיל לחשוד שרופאים מביאים את הזיהום לחולים. הוא שם לב שרופאים מגיעים ישר מניתוח גופות בחדר המתים לבדיקת אמהות במחלקת היולדות. הוא הציע ניסוי שבו הרופאים ישטפו ידיים לפני שהם נוגעים באמהות.

מה יכול להיות יותר מעליב! איך הוא מעז להציע הצעה שכזאת לבכירים ממנו? הוא היה אף-אחד. הוא היה זר בלי חברים ובלי מטיבים בקרב האליטה האוסטרית. אבל כל המוות נמשך ונמשך וזמלוויס, שלא היה לו את השכל הישר שלי ולכם יש לגבי איך להסתדר בעולם ועם אחרים, המשיך לבקש מעמיתיו לשטוף ידיים.

בסופו של דבר הם הסכימו לכך מתוך רוח שטות, כסאטירה, כדי לעשות דווקא. איך הם ודאי התקרצפו ושפשפו והקציפו וקרצפו וניקו מתחת לציפורניים.

המיתות נפסקו – דמיינו לעצמכם! המיתות נפסקו. הוא הציל את כל החיים הללו.

כהמשך לכך, אפשר להגיד שהוא הציל מילוני חיים – כולל ככל הנראה את שלכם ושלי. איזו תודה קיבל זמלוויס ממובילי המקצוע שלו בחברה הוינאית, נחשנים כולם? הוא גורש בכוח מבית החולים ומאוסטריה עצמה, שאת אנשיה הוא שירת כה בנאמנות. הוא סיים את הקריירה שלו בבית-חולים פרובנציאלי בהונגריה. שם הוא ויתר על האנושות, שהיא אנחנו, ועל הידע שלנו, שהוא עכשיו שלכם, ועל עצמו.

יום אחד בחדר הניתוח, הוא לקח סכין איתו הוא ניתח גופה והוא נעץ אותו בכוונה בכף-ידו. הוא מת, כמו שהוא ידע שיקרה, מהרעלת דם זמן קצר לאחר מכן.

לנחשנים היה את כל הכוח. הם ניצחו שוב. חיידקים באמת. הנחשנים חשפו משהו נוסף על עצמם, שעלינו לשים את מלוא ליבנו אליו היום. הם לא באמת מעוניינים בהצלת חיים. מה שמשנה להם זה שיקשיבו להם – ולא משנה כמה נזק נגרם מהניחושים שלהם. אם יש דבר אחד שהם שונאים זה מישהו או מישהי שחושבים יותר מדי.

עשו זאת בכל מקרה. חישבו. השתמשו בידע שלכם. הצילו את חיינו ואת חייכם גם. תנו את כבודכם. אני מודה לכם על תשומת לבכם.

* טקסט זה הוא נאום שנשא קורט וונגוט לבוגרי אוניברסיטה. מעבר לתרגום מאנגלית לעברית התאמתי גם מספר חלקים שהיו אקטואלים ומובנים בארה"ב של 1981 לישראל 2014. כמו כן אני חייב לציין שוונגוט שינה מספר פרטים בחייו של זמלוויס, ובעיקר לגבי מותו (לא שסופו האמיתי היה פחות טרגי). אם ב-1981 המידע היה זמין לנו, אז היום לא צריך יותר מאשר לעשות חיפוש בגוגל ולקרוא בויקיפדיה את האמת. הערך מלא, ומומלץ, ואין ספק שזמלוויס הרוויח את הכבוד הזה.

 את הנאום בשפת המקור ניתן למצוא כאן.

.

.

.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “גיבור מודרני באמת \ קורט וונגוט

  1. פינגבק: לשאול את השאלה הנכונה | מה יש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s