הדייג, ההולכים

שוב לא נרדם. אור ראשון דולף דרך תריסים מוגפים. מוותר, נכנע לערות, הולך לזריחה בים שמכיר רק שקיעות.

השמש מסתתרת מאחורי הצוק, אורה מתקדם לאיטו על פני הים, נוזל ליבשה. כובש חלקות גלים, חלקות חול. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

העץ האחרון בעולם

זמן רב חלף בטרם גילה העץ האחרון בעולם על בדידותו. מדובר בתקופה ארוכה כל-כך שאין ביכולתנו לתפוס אותה כלל, משך שבהעדר מילה טובה יותר עלינו לכנותו אסטרונומי. אפילו אם הייתה לעץ האחרון בעולם היכולת לנוע ממקום למקום, לחוש, לדבר עם החיות המעטות שפקדו אותו לעתים הולכות ומתרחקות, היו עוברות אלפי שנים בטרם היה מגלה את האמת על מצבו, את העבודה הפשוטה שבאמת לא נותר אף עץ אחר בעולם. להמשיך לקרוא

זה (שומר – רושם אחד-עשר)

עברו שבועות, אולי חודשים. היה קל מאוד להמשיך אותו הדבר, לחכות, פשוט לחכות. התפטרתי מהעבודה שלי. זה לא עניין אף אחד יותר מדי. שנים שמרתי על הבניין הזה, ומה זה משנה בעצם. עכשיו אני שומר רק עליה, לא יודע אם זה משנה יותר אבל זה מה שזה. זה מה שזה. זה זה.

להמשיך לקרוא