הכחדתו של הנומליק

הוא היה הראשון, זה לבטח. הראשון לכל חיות היער, המדבר, הים והיבשה. הוא שחה במעמקים החשוכים, חצה מדבריות ללא מאמץ, יכל היה להתקיים על דיאטה של שורשים, או לצוד אפילו את הפיל האמריקאי העצום. לא הייתה ולא תהייה חיה כדוגמת הנומליק. הוא ידע זאת כמובן, הסתובב עם חזה מתוח וכרבולת גאה, שניהם צבועים בסגול וירוק בוהקים. הנומליק היה כאן בשביל להשאר, לא כמו הדינוזאורים חסרי האופי והמעוף, או כמו האדם, שאמנם ניצל את עורמתו להפיץ את זרעו על פני היבשה – אך חכמתו הרבה מדי גם הייתה זרע פורענותו.

לא לא, הנומליק לא יפול במפלתם של אלו. הוא בכוחו שלו, בלי שימוש בעזרים או מכשירים, ישרוד בכל תנאי. גם בלב המדבר הצחיח, על שפתו היוקדת של הר הגעש, בלחץ העצום שבתחתית האוקינוס. אפילו בלב מדבר הקרח האנטרקטי ישבו מספר נומליקים חסונים, שפיתחו לעצמם פרווה עבה ולימדו את עצמם לישון מכורבלים יחדיו בחורף, ולצוד לוויתני-דוב בקיץ.

אבל לא היה בזה די. הנומליק לא התכוון לתת לכל מיני שינויים אקלימים או גלקטים להשפיע עליו. הוא לא ילך בדרכם של הענקים שקדמו לו, שמכת אסטרואיד או שינויים באחוז החמצן באטמוספירה או וירוס הספיקו כדי לחסלם. הנומליק המלכותי אימן את עצמו לשרוד בתנאים הקשים ביותר שיכל לדמיין – חום או קור, עודף חמצן או מחסור בו, פסגות ההרים או קרקעית הים, והתפלש לא פעם בתוך הבשר המרקיב רק בכדי לוודא שמערכותיו הפנימיות מוכנות לכל נגיף ופגע.

אך גם יכולתו הפיזית המרשימה לאו דווקא מבטיחה שרידות לעידנים. הרי ישנם אסונות שנמצאים אפילו מעבר לגבולות הדמיון, ומי יודע מה יוליד היום. איך יבטיח לעצמו הנומליק תהילת נצח?

הנה, הקוף החכם ולטאות הענק כבר אינם, אך דווקא העכבר עוד כאן, ואפילו נמוך ממנו  – הג'וק. לא לדבר על עשבי הים הנסחפים בזרם, על האלמוגים האילמים. אלו השורדים האמיתיים. מה יש לנומליק ללמוד מדוגמאות אלו? האם כל כוחו וגאוותו, כל חסינותו האימתנית יעמדו לו בשעת מבחן, או שמא דווקא הם יהיו מפלתו?

הנומליק, לאחר שחקר את כל שיש ללמוד מכשלונות העבר והתעלה עליהם, פנה להבין דווקא את ההצלחות. הוא הפנה מבטו למינים אשר העידנים לא השאירו עליהם חותם, אשר שרדו בכמעט אדישות עדיני קרח ותופת לוהטת, זיהומים ופצצות גרעין. בסופו של יום מה הטעם בכל תהילתו של הנומליק, בכך שכבר עקף בשרידותו את הלטאות והקופים, אם הוא אפילו לא יכול להתחרות באצה או מקק?

התשובה הייתה ברורה. כוחם של כל אלו, של השורדים הגדולים, היא כלל לא בכוחם אלא בחולשתם. אפילו האימפריה הגדולה ביותר לא האריכה חיים יותר מן הצפרדע הפשוטה.

וכך החליט הנומליק האימתני, האמיץ, העשוי ללא-חת, שיכולתיו הפיזיות והנפשיות היו למגדלור בוהק של יכולת ועליונות, לחקות וללכת דווקא בדרכם של העלובים והפשוטים ביותר. וכך, במאמץ מתמשך, בלתי מתפשר, בבחירה קפדנית של הפרטים החלשים והעלובים ביותר, ברבייה מכוונת שנמשכה דורות על דורות, מימש הנומליק בגופו את שלמד, והפך עצמו לאמבה.

.

.

.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s