האויב

שוב הוא לא נרדם. למה המקרר בכלל עובד בלילה, למה לפעמים הוא נדלק פעמיים ברצף ולפעמים שותק שעה, כמו אורב בדיוק לרגע בו השינה תציץ ממחבואה בכדי לגרש אותה. המנוע נדלק כל פעם בטרטור מאיים, מעביר רטט זדוני במרצפות, שולח צמרמורות ברחבי הבית. ואחרי הגל הראשון, שכל פעם מפתיע אותו מחדש, ממשיך בזמזום חולני מונוטוני ובלתי אפשרי. להמשיך לקרוא

ושום דבר לא קרה

זה היה היום המאה שלושים ושמונה ושום דבר לא קרה. למשה לקחו ארבעים, ואחר-כך עוד ארבעים. לא? חטא העגל וכל זה. לזקן עברו שמונים ושבע יום עד שהוא תפס את הדג שלו. משהו כזה. הוא לא היה בטוח. בכלל המון עובדות חמקו ממנו בזמן האחרון. גם לגבי עצמו הוא לא היה באמת בטוח. אולי זה כבר מאה שלושים ותשעה ימים, או אולי רק שבעה, ואולי הוא בכלל סופר מהרגע הלא נכון. איך בוחרים נקודת התחלה? להמשיך לקרוא

עוקר אדנים

כשנגמרו העצים הוא התחיל לעקור אדנים ממסילת הרכבת. הלילות היו קרים והביקוש לעץ גבוה והוא היה חייב להתפרנס. זה שאת העצים להקמת מסילת הרכבת חטב הוא עצמו יחד עם אביו לא שינה כלום. הוא לא האמין בצדק פואטי, או בצדק בכלל. הוא האמין בפרנסה. אשתו כבר נפטרה אבל הייתה לו בת שבעלה ברח והשאיר אותה עם ארבעה ילדים. לדאוג לבתו ונכדיו היה הדבר היחיד שהייתה לו משמעות. להמשיך לקרוא