העץ האחרון בעולם – אפילוג

סיפורו של העץ האחרון בעולם

….

אפילוג

לקח לו זמן רב להבחין בהם. בבתים שבנו בין ענפיו, במשחקיהם בין שורשיו. ואחרי שהבחין בהם הבין שתמיד היו שם. רק חושיו, צרות אופקיו, מנעה ממנו להכיר בהם. יצורים חיים, לא כמוהו אך גם לא שונים ממנו, לא לחלוטין. עובדת קיומם הכאיבה לו, הפרה את שלוות בדידותו, איימה על העצבות שבה התכנס העץ האחרון בעולם, שהייתה לו חיק מנחם להתכרבל בו.

אך הוא לא יכל להתכחש אליהם, לתחושת החיים שהביאו איתם לכל מקום, לאושר שפעם והתפשט מכל מקום בגופו שחש בנוכחותם. לתקופה הוא התרכז רק בהם, במעשיהם, במגעם. כל קיומו היה רק למען המפגש, למען התחושה של היות יחד, הוא והם. אך הפחד ליווה אותו,  עד שיום אחד הבחין שהעצב נותר במקומו, והבדידות נחה כאוקיאנוס גדול אשר אינו מופר מהגלים שעולים בו.

ואז גילה העץ האחרון בעולם שהמגע לא פורע את הבדידות, ושזו בתורה לא נוגעת במפגש, והאושר והעצב לא סותרים וגם לא נמהלים. חיים זה לצד זה, נפרדים ומשלימים, חבוקים יחדיו בהוויה אחת.

.

.

.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s