המפלצות של סופיה

הקדמה – ההבנה של סופי

גם אחרי שאימצה לעצמה עשרות מפלצות, סופי המשיכה לאהוב יותר מכל דווקא את המפלצת הראשונה. קראו לה פטל והיא הייתה כדור פרווה כחול בגודל של מלון עם עין אחת סגולה וכנפי עטלף סגולות. פטל הייתה מומחית בשמחה. היא ידעה בדיוק מה כל אחד צריך בכל רגע בשביל להרגיש קצת יותר טוב, והיא גם ידעה איפה כל אחד רגיש לדגדוגים. למרות זאת פטל לא הייתה מפלצת ידידותית, לא לגמרי. לא פעם היא ניצלה את כישוריה דווקא בשביל למנוע מאנשים את מה שישמח אותם יותר מכל, או שהיא הייתה עושה כזאת מתקפת דגדוגים שבסופה היית נחנקת ודומעת ומתחננת שהיא תפסיק כבר. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הדובה והקוץ

הקוץ היה נעוץ עמוק בבשרה, בדיוק בין הבטן לריאות, קצת מתחת או קצת מעל הסרעפת. הדובה לא ידעה אם נולדה עם הקוץ, אבל עד כמה שיכלה לזכור הקוץ תמיד היה שם, נעוץ בבשרה. לפעמים היא חשבה שאולי אמא דוב החדירה לה את הקוץ, או אולי זה קרה מאוחר יותר, כשהיא לימדה את ליבה לאהוב כל-כך עד שעלה על גדותיו ונשפך. אבא דוב אמר לה שהיא נולדה ככה. ובימים שחשבה שיש אמת גם בסיפורים כאלו חשבה שאולי הקוץ מגע מגלגולים קודמים. להמשיך לקרוא

העץ האחרון בעולם – אפילוג

סיפורו של העץ האחרון בעולם

….

אפילוג

לקח לו זמן רב להבחין בהם. בבתים שבנו בין ענפיו, במשחקיהם בין שורשיו. ואחרי שהבחין בהם הבין שתמיד היו שם. רק חושיו, צרות אופקיו, מנעה ממנו להכיר בהם. יצורים חיים, לא כמוהו אך גם לא שונים ממנו, לא לחלוטין. עובדת קיומם הכאיבה לו, הפרה את שלוות בדידותו, איימה על העצבות שבה התכנס העץ האחרון בעולם, שהייתה לו חיק מנחם להתכרבל בו. להמשיך לקרוא

מעשה משלושה בעלי רצון

חלק ראשון – סנדלר שלא חסר לו דבר

באחת השכונות הפחות אופנתיות של עיר הבירה, ישב לו סנדלר שלא חסר לו דבר. הוא היה יושב כל יום בסדנתו הקטנה, ובזמן המועט שעבד, ובזמן הרב שבילה בלחכות לעבודה, היה מקשיב ברדיו לשירים יפים בשפת ארץ מולדתו, אשר אותה דיברו אך מעטים בעירו של המלך. להמשיך לקרוא

השד בארמון – גרסה שנייה

זה היה יום שלישי אחה"צ, וכמו כל שלישי אחה"צ, המלכה סופיה לא קיבלה קהל באולם הכס. זה לא היה קל להיות המלכה, כל הזמן להחליט ולשפוט ולקבוע. בייחוד שהמלכה סופיה השתדלה להחליט ולשפוט ולקבוע בצורה שתטיב עם כל התושבים שלה. המלכה סופיה הייתה מלכה טובה, שידעה שהכתר לא נועד בשביל שכולם יראו אותו ויכבדו אותה, אלא בשביל שהיא תמיד תחוש את המשקל שלו על הראש שלו ותזכור שהמלכה קיימת בשביל הממלכה ובזכות הממלכה, ולא להפך.

להמשיך לקרוא

הנסיכה שהייתה חתול

זו הייתה שאלה חשובה, ואף אחד מכל שרי החצר ושרות הארמון, היועצים השקולים והיועצות הנבונות, לא ידע לתת לה תשובה, גם לא הפילוסוף הגדול, ואפילו טבחית הארמון, שידעה יותר מכולם ביחד, לא ענתה לה, לא באמת.

וכל מה שתמרי בסך הכל שאלה זה למה היא נסיכה ולא, נגיד, חתול. להמשיך לקרוא