המפלצות של סופיה

הקדמה – ההבנה של סופי

גם אחרי שאימצה לעצמה עשרות מפלצות, סופי המשיכה לאהוב יותר מכל דווקא את המפלצת הראשונה. קראו לה פטל והיא הייתה כדור פרווה כחול בגודל של מלון עם עין אחת סגולה וכנפי עטלף סגולות. פטל הייתה מומחית בשמחה. היא ידעה בדיוק מה כל אחד צריך בכל רגע בשביל להרגיש קצת יותר טוב, והיא גם ידעה איפה כל אחד רגיש לדגדוגים. למרות זאת פטל לא הייתה מפלצת ידידותית, לא לגמרי. לא פעם היא ניצלה את כישוריה דווקא בשביל למנוע מאנשים את מה שישמח אותם יותר מכל, או שהיא הייתה עושה כזאת מתקפת דגדוגים שבסופה היית נחנקת ודומעת ומתחננת שהיא תפסיק כבר. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הדובה והקוץ

הקוץ היה נעוץ עמוק בבשרה, בדיוק בין הבטן לריאות, קצת מתחת או קצת מעל הסרעפת. הדובה לא ידעה אם נולדה עם הקוץ, אבל עד כמה שיכלה לזכור הקוץ תמיד היה שם, נעוץ בבשרה. לפעמים היא חשבה שאולי אמא דוב החדירה לה את הקוץ, או אולי זה קרה מאוחר יותר, כשהיא לימדה את ליבה לאהוב כל-כך עד שעלה על גדותיו ונשפך. אבא דוב אמר לה שהיא נולדה ככה. ובימים שחשבה שיש אמת גם בסיפורים כאלו חשבה שאולי הקוץ מגע מגלגולים קודמים. להמשיך לקרוא

העץ האחרון בעולם – אפילוג

סיפורו של העץ האחרון בעולם

….

אפילוג

לקח לו זמן רב להבחין בהם. בבתים שבנו בין ענפיו, במשחקיהם בין שורשיו. ואחרי שהבחין בהם הבין שתמיד היו שם. רק חושיו, צרות אופקיו, מנעה ממנו להכיר בהם. יצורים חיים, לא כמוהו אך גם לא שונים ממנו, לא לחלוטין. עובדת קיומם הכאיבה לו, הפרה את שלוות בדידותו, איימה על העצבות שבה התכנס העץ האחרון בעולם, שהייתה לו חיק מנחם להתכרבל בו. להמשיך לקרוא

האויב

שוב הוא לא נרדם. למה המקרר בכלל עובד בלילה, למה לפעמים הוא נדלק פעמיים ברצף ולפעמים שותק שעה, כמו אורב בדיוק לרגע בו השינה תציץ ממחבואה בכדי לגרש אותה. המנוע נדלק כל פעם בטרטור מאיים, מעביר רטט זדוני במרצפות, שולח צמרמורות ברחבי הבית. ואחרי הגל הראשון, שכל פעם מפתיע אותו מחדש, ממשיך בזמזום חולני מונוטוני ובלתי אפשרי. להמשיך לקרוא